אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד

 סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. (במדבר ב,ב)

 

 

'איש על דגלו באותות' - באות שמסר להם אביהם לישא מטתו.

 (רש"י בראשית נ , יג)

  

'לבית אבותם' לא היה צריך לומר, אלא 'איש על דגלו באותות יחנו בני ישראל'.

מה תלמוד לומר לבית אבותם? הוא שאומר הכתוב (איוב לו) 'אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק' בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר – אמר: 'עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים; אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשי אלא בדרום, וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט, מה אני עושה?!

אמר לו הקב"ה: משה, מה איכפת לך? אין צריכין לך, מעצמן הן מכירין דירתן. אלא, דייתיקי (צוואה) יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים, איני מחדש עליהם; כבר יש לה טכסים מיעקב אביהם, כמו שטענו אותו והקיפו את מטתו, כך יקיפו את המשכן, דאמר רבי חמא בר חנינא: כיון שבא אבינו יעקב ליפטר מן העולם, קרא לבניו, דכתיב (בראשית מט) 'ויקרא יעקב אל בניו' ובירכן וצוון על דרכי האלהים וקבלו עליהם מלכות שמים. משגמר דבריו, אמר להם: כשתטלו אותי ביראה ובכבוד לוו אותי ולא יגע אדם אחר במטתי ...היאך צום? אלא אמר להם: בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן ושמעון וגד יטענו מטתי מן הדרום, אפרים ומנשה ובנימין יטענו מן המערב, דן אשר ונפתלי יטענו מן הצפון, יוסף אל יטען שהוא מלך, ואתם צריכין לחלק לו כבוד, לוי אל יטען, למה? שהוא טוען את הארון, ומי שהוא טוען ארונו של חי העולמים, אינו טוען ארונו של מת. ואם עשיתם וטענתם את מטתי כשם שצויתי אתכם, האלהים עתיד להשרות אתכם דגלים, כיון שנפטר טענו אותו כשם שציום, שנאמר 'ויעשו לו בניו כן כאשר צום' הוי (איוב לו) 'אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק'  - שמיעקב היה בהם דעה היאך ישרו דגלים 'ולפועלי אתן צדק' - זה הקב"ה שפעל פעולות טובות עם ישראל וכדי ליתן להם פעולה טובה, שכר שקיימו מצות אביהם לא צום לחנות דגלים אלא כמצות אביהם צדק עמהם שלא שינה הדבר שלא ליתן מחלוקת ביניהם, לכך נאמר 'לבית אבותם' כענין שהקיפו מטת אביהם, כן יחנו, הוי 'לבית אבותם יחנו בני ישראל'.

 (במדבר רבה ב )

 

 

 

אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר. לזכרו של חותני ד"ר עמנואל הלפרן ז"ל, רופא ירא שמים. (בכתיבתי נעזרתי בפירושו של חותני ז"ל: ע. הלפרן, הושע: נסיון של ביאור חדש, קרית ספר, תשל"ז)

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת-ה'

יהודה פינצ'ובר

בחרתי לעסוק בהפטרת במדבר, על אף שזו אינה ההפטרה שנקרא השבת, כדי שלא נחמיצה לגמרי. הפטרה זו נקבעה להיות פרק ב' בספר הושע משום שפרשת במדבר, הראשונה בספר הפקודים, עוסקת במספר בני-ישראל במדבר, ואילו פרק ב' בהושע נפתח בפסוק:

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר...

הנביא הושע נחשב בעיני חז"ל לגדול הנביאים שניבאו באותו הפרק. ניתן להגיד כי בדומה לשיר השירים גם ספר הושע עוסק באהבה ובנאמנות. אך כמו כל ספר נבואי יש בו תוכחה, דרישה לשוב אל ה', ואף ייסורים - ייסורי הנביא שליח ה'.

נבואת תוכחה ונחמה המעוגנת ומסומלת בחייו האישיים של הנביא. ה' מצווה את הושע לקחת לו לאישה אשת זנונים וללדת שלושה ילדי זנונים. ובנוסף, על הושע מוטל לקרוא לילדיו אלה בשמות סמליים; יזרעאל, לא-רוחמה, ולא-עמי.

אין ספק, צו ה' הוא קשה ומוזר. האל לוקח את הנביא בציצית ראשו ומנתק אותו לא רק מהחברה הסובבת אותו, אלא אף, מאישיותו העצמאית ומרגשותיו. האומנם מצטווה הנביא להתנתק? ולשם מה? 

אפשר כמובן לראות בנישואיו של הושע לאישה מנאפת, ובהולדת ילדיו, עם שמות המארה הניתנים להם, אלגוריה או משל. יש המפרשים כי הדבר נעשה כדי לגרום לזעזוע בעם. אבל ניתן לפרש זאת כמעשה חינוכי נורא שהוטל על הנביא כדי שילמד ויפנים אל ליבו כי יש תקווה לכל אדם שישוב מדרכו וישתנה, ועל מנת שיפעל בשליחותו לאור השקפה זו.

המדרש מפרש את נישואיו של הושע באופן הקרוב להסבר האחרון שהבאנו. לפי השקפה זו, הנביא אינו שופר ושליח סביל, הוא נתבע לעצמאות. עליו להתנגד לבשורה שבפיו. נעיר שרעיון דומה מוכר לנו גם מסיפור יונה והקיקיון וגם מעימות אברהם מול ה' טרם הפיכת סדום. המדרש מספר:

אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לך לומר: בניך הם, בני חינוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן!

לא דיו (של הושע) שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל העולם שלך הוא - העבירם באומה אחרת.

אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה?

אומר לו: לך וקח אישה זונה, והוליד לך בנים זנונים,

ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח - אף אני אשלח את ישראל.

לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע:

לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיוון שדיברתי עמו - פירש מן האישה? אף אתה בדול עצמך ממנה!

אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה, ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה!

אמר ליה הקדוש ברוך הוא: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך.

ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קניינין שקניתי בעולמי: תורה... שמים וארץ... בית המקדש... ישראל... - ואתה אמרת העבירם באומה אחרת!

כיוון שידע שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך.

עמד ובקש רחמים וביטל גזירה, והתחיל לברכן.'  (מסכת פסחים דף פז,ב)

לפי פירושו של הלפרן, הדגש בסיפור אינו באי-גירוש גומר, אשת הזנונים, אלא בהחזרת האישה הבוגדת בו על פי צו ה', כמעשה של אהבה, סובלנות, חסד ורחמים.

הפתיחה של הפטרת במדבר באה מיד אחרי תיאור נישואיו של הושע והולדת ילדיו, ובעקבות נבואת התוכחה הנוראה הנלווית והשזורה במעשה זה. ה' מבטיח שם:

וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל ... כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל... כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאנֹכִי לֹא-אֶהְיֶה לָכֶם.

מייד אחר כך נאמר:

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם 'לֹא-עַמִּי אַתֶּם' יֵאָמֵר לָהֶם 'בְּנֵי אֵל-חָי'. וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי-יְהוּדָה וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן-הָאָרֶץ: כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל. אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם 'עַמִּי'; וְלַאֲחוֹתֵיכֶם, 'רֻחָמָה'.

פסוקים אלו מעוררים קשיים רבים. כבר רש"י שואל: מה עניין פורענות ונחמה סְמוּכין בדיבור אחד?

הלפרן מחזק את שאלתו של רש"י. הוא מראה שתוכן הנבואה סותר באופן מיידי את נבואת הפורענות של פרק א', ואף את נבואת הנחמה שבסוף פרק ב'. שהרי כאן הפורענות מתבטאת בגלות, והגאולה באה ללא תנאי בתהליך של אחדות ומלחמה. יתר על כן, כיצד דווקא כאן אין דיבור ישיר, ואין הכתוב מדבר בשם ה'?

יש לזכור כי הברית בין ה' ועמו, קיימת ועומדת; אולם הברית היא דו-סטרית ודו-צדדית. בזמן שהעם מפר את הברית - ישראל אינם עוד עם ה'. וכדי שתחודש הברית ותתקיים, מוטלת על העם משימה כבדה ומתמשכת וייעוד תמידי. לכן, לא יתכן שפסוקים אלו בראשית ההפטרה, אותם נוהגים רבים לצטט כפסוקי נחמה נאמרו על ידי ה' ונביאו. כבר אבן עזרא, מגדולי הפשטנים, שולל את הפרשנות כי מדובר כאן בנבואת נחמה. הלפרן טוען שזו היא תשובת נביאי השקר לנבואת הפורענות ובעיקר לשמות בני הושע, שכה הכעיסו את נביאי השקר. הרי לפי הכרתם אין להעלות על הדעת שישראל אינו עם ה', וכי האל לא ירחם וייטוש את עמו.

על דברי נביאי השקר מגיב מייד הושע בתביעה לשינוי:

רִיבוּ בְאִמְּכֶם, רִיבוּ--כִּי-הִיא לֹא אִשְׁתִּי, וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ; וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ, וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ.

אין תקווה לעם ללא שינוי יסודי בו.

אך מהי ההבטחה והנחמה שנביא האמת והצדק הושע מביא בשם ה'? כיצד תחודש הברית ותתקיים? הפטרת במדבר מסתיימת בפסוקים הנפלאים:

וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח.

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם;

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתּ אֶת-ה'. (הושע ב)

הנביא הושע מלמדנו כי ברית האירושין והאהבה בין ה' ובין ישראל מתקיימת כמו אצל הדוד והרעיה רק בתנאי שהיא מבוססת על צדק ומשפט, חסד ורחמים, אמת ושלום. אם יהיו בנו מידות אלו, מובטח לנו שנדע את ה'.

יהודה פינצ'ובר הוא ממייסדי "נתיבות שלום"

 

וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי"

(הושע ב, יח).

 

תעבדוני מאהבה ולא מיראה. אישי - לשון אישות וחיבת נעורים: בעלי - לשון אדנות ומורא. ורבותינו פירשו ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה.

(רש"י)

 

שבע מדות משמשות לפני כסא הכבוד, אלו הן: חכמה, צדק ומשפט, חסד ורחמים, אמת ושלום. שנאמר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ אֶת-ה'. (הושע ב)

רבי מאיר אומר: מה תלמוד לומר "וידעת את ה'"? אלא, מלמד שכל אדם שיש בו כל מדות הללו יודע דעתו של מקום

(אבות דרבי נתן ל"ז, ח(

 

"שאלו שלום ירושלים" - שלום ירושלים ושלמותה תלויים באוהביה

אמר  רבי  יהושע  בן  לוי:  אמר  להם הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בניי. היו שואלים  בשלומה,  ואני  מוחל  לכם.  מה  טעם "שאלו שלום   ירושלים"  (תהלים  קכב) (ואומר  (ירמיה  כט) "ודרשו  את  שלום  העיר")  ואומר  (תהלים  קכב) 'יהי שלום  בחילך'   ואומר (שם קכב) "למען אחי ורעי וגו'" ומי שהוא אוהב שלום   ורודף   שלום  ומקדים  שלום  ומשיב  שלום, הקב"ה  מורישו  לחיי  העולם הזה והעולם הבא (שם לז) 'וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום'.

 (מסכת דרך ארץ זוטא פרק השלום, משנה טו)

 

... ולעולם הבא, כשיחזיר הקדוש ברוך הוא  את הגלויות לירושלים, בשלום מחזירן, שנאמר: "שאלו  שלום  ירושלים,  ישליו  אוהביך" (תהילים קכב, ו). וכן  הוא  אומר: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיה סו יב).

(מדרש תנחומא צו סימן ז)

 

... השלום איננו רק דבר של נטיה מוסרית, עבודת-השלום היא עבודה קולטורית תדירה, רוממה ואדירה, עבודה שצריכה להפנות אליה תמיד את כל הכחות היותר פוריים שבאומה. אנו צריכים לשום אל לב: מה יהיה האחרית מכל הפירודים ההולכים ומתרבים, המפלגות הפדרציות והפרקציות, האגודות והמנינים, הזרמים והבמות, אם לא ימצא לנו תל-תלפיות אחד  שישא את הדגל הכללי של האומה ויעסוק בלא- הרף בכל התעמולות היותר רצויות בעבודת אחדות האומה, השויית המחלוקת והתקשרות-השאיפות. כשם שאנו מכירים ומאמינים שתשועת ישראל תבא על-ידי התחלה של קץ-המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ה' לעשות חיל, לרכוש את הארץ, לגאול אותה לעבדה ולבנותה, לכבש אותה בכיבושים קולטוריים ומעשיים, כן עלינו לדעת יותר ויותר, כי רוח ה' אשר על אליהו, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת (מסכת עדיות), צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, על-ידי כחותיה היותר טובים, תלמידי-חכמים המרבים שלום בעולם.

(מתוך מכתב אל נציגי המזרחי בקונגגרס הציוני, אגרות הראי"ה לרב קוק זצ"ל , אגרת תקעא)

 

 

 

 

Home	The Movement Objectives and Principles You can Help!	What's New Activities and Current Events	Articles and Position Papers Peace Judaism and Israel

Weekly Parsha (Hebrew) Weekly Parsha (English)	Search Our Site	Links To Peace Movements

Contact Us
OZ veSHALOM - NETIVOT SHALOM
P.O. Box 4433, Jerusalem, 91043 Israel
Tel: 02-5664218, for Shabbat Shalom only call 053-920206
ozshalom@netvision.net.il
© Copyright 1997-2003 by Oz Veshalom. ALL RIGHTS RESERVED.